כתיבתו ההגותית של מרן רה"י הגר"ש ישראלי התאפיינה בשילוב הפן ההלכתי יחד עם החזון שהעמיד לנגד עיניו. הגותו המדינית מביאה מאפיין זה לשיא ביטויו. הגרש"י זיהה חובה לפעול ללא לאות על מנת להביא את מדינת ישראל, שקמה על פי הדגם של "חברת אחריות גדולה", לידי מימוש של "יסוד כסא ה' בעולם". לצורך כך הוא נקט בהגות המביאה לידי מעשה, בעיון תורני ובפסיקת הלכה, כתיבה ודרשה שכל מטרתם הפצת תורת ארץ ישראל. על אף האכזבה שידע הרב אל מול דמותה של מדינת ישראל כפי שהצטיירה לפניו ברבות השנים, לא זנח מעולם את היעדים ששם לו למטרה, מעולם לא הפסיק להלל את הפלא שחולל הקב"ה לעמו, עם שהיה למשיסה ולמרמס מגף הקלגס וקם מן האפר זקוף גו לקומם את עצמאותו. הנה כי כן, לא היה לו ספק שעוד יבוא היום בו מדינת ישראל תמלא את שליחותה וייעודה עלי אדמות.
בחינת הגותו המדינית של המלבי"ם מתוך האספקלריה של בית הבחירה מגלה שתי מסגרות תיאורטיות. האחת היא תהליך הלב והסגולה, שמביא לידי ביטוי את הבחירה החוזרת ונשנית באבות האומה, בתהליך של ברירת הפרי מן הקליפה, בן אחד מתוך שנים, עד להתרחבות הסגולה לשנים עשר שבטים. המסגרת השניה היא תלותה של הנהגת העולם הגדול בהתנהגות העולם הקטן – האדם, במסלול אוניברסלי ופרטיקולרי המשתלבים זה בזה, לקראת תיקון העולם. בית המקדש הוא המקום שמחבר בין 'העולם הקטן' ובין 'האדם הגדול', כביכול מעין נקודת אמצע, "בין האין סוף ובין הצמצום, בין הבלתי גבול ובין הגבול".
בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל - כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי. זאת, על פי דרכה של תורה
מרכז תורה ומדינה שמח להיענות לבקשת מערכת כתב העת 'אמונת עתיך', לפתוח בסדרת מאמרים מקצועיים, שעניינם: מדע המדינה.
המאמר הנוכחי מבקש להציע את פתיחתו של בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל – כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי.
המעבר מספר בראשית לספר שמות, מזמן בחובו מעבר עמוק של תהליך גיבוש האומה, מיחידים ושבטים לעם ואומה. המלבי"ם נזקק לשאלות אלו ומגדיר במונחים של היום, את המעבר מקבוצה ושבט ומגדיר את התנאים להגדרת אומה.
קיים פער בין תחושת הזדקקות לקהילות המשגשגות בעולם, תחושה אשר ירשה המדינה הצעירה מתקופת היישוב, ל"מדינת היהודים", שייתכן ובעתיד תהיה דווקא היא המופקדת על הסיוע.
שתי מערכות הבחירות שהתרגשו על מדינת ישראל במהלך שנת תשע"ט - ובעיקר התסבוכת הפוליטית שנוצרה בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-22, עוררו בשיח הציבורי הרהורים וערעורים.
בתמיכת משרד התרבות והספורט